פסק-דין בתיק ת"א 18192-12-09

מבוא

לפני תביעה  בגין נזק  גוף שנגרם  לתובעת ביום 26.04.2008 עת התעמלה  בשיעור ספורט                           שהתקיים  בקאנטרי קלאב שבהנהלת הנתבעת 1.

רקע כללי

1.                    הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת") הינה חברה בע"מ המפעילה של קאנטרי קלאב  בעיר הרצליה, שבו מנויה התובעת. הנתבעת 2 הינה חברת  ביטוח , מבטחת אחריותה וחבותה של הנתבעת 1.

2.                     התובעת ילידת 1952 , חברה בקאנטרי קלאב הרצליה משנת 2003 ומינויה האחרון חודש ביום 25.03.2008.

3.                    ביום 26.04.2008 השתתפה התובעת בשני שיעורים, אירובי מדרגה ועיצוב ומתיחות, אותם העבירה מדריכת הספורט בשם ענת מאיר (להלן: "המדריכה").

4.                    בין יתר התרגילים אותם ביצעו המתעמלות במהלך שיעור העיצוב והמתיחות, היה תרגיל מתיחת שרירי הרגליים בשכיבה באמצעות גומיה.

5.                    התובעת החלה בביצוע תרגילי המתיחה, כאשר לפתע החליקה (התגלגלה) הגומיה מרגלה וקצה הגומיה ( ידית האחיזה  ) השתחרר  מידה ופגעה בעינה הימנית. הפגיעה הסבה לעינה של התובעת נזק   (להלן: "התאונה").

6.                    בתיק מונה פרופ' בנימין מילר כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום רפואת העינים . המומחה בחוו"ד מיום 12.12.10 , העריך נכותה של התובעת עקב המכה הקהה שקיבלה בעינה בשעור מותאם של 9.75% .

טענות התובעת בתמצית

7.                    בשיעורי עיצוב ומתיחות, במהלך תרגילי מתיחת הרגליים בשכיבה, נוהגות המתעמלות, לרבות התובעת, להשתמש בגומיות רחבות ושטוחות.

8.                    ביום אירוע התאונה לקחו חלק בשיעור העיצוב והמתיחות מעל 30 מתעמלות - מספר הגדול ממספר המתעמלות הרגיל.

9.                    בשל עומס במספר המשתתפות, הגומיות הרחבות שבהן השתמשו לתרגילי מתיחת רגליים אזלו ונתרו רק גומיות עגולות העשויות מגומי שבקצותיו שתי ידיות קשוחות ועגולות.  לגישת  התובעת, גומיות אלו אינן מתאימות לביצוע תרגילי מתיחת שרירי הרגליים בשכיבה.

10.                הנתבעת הפגינה זלזול ואדישות לשלומן של המתעמלות, ובמיוחד לשלומה שלה, בכך שהפקידה מעל 30 מתעמלות בידי מדריכת ספורט אחת, אשר בשל העומס במספר המשתתפות לא יכלה להתפנות ולהדריך אותן ולהשגיח עליהן.

11.                כמו כן המדריכה, גם היא, הפגינה אדישות מוחלטת לאופן ביצוע התרגילים ע"י המתעמלות, לרבות התובעת.

12.                בשל האמור נאלצה התובעת להשתמש באביזר, בפעם הראשונה, אשר איננו מתאים לסוג לתרגיל וכן מבלי שהוזהרה והודרכה לאופן התקין והנכון של שימוש בגומייה זו, אם בכלל.

טענות הנתבעות בקצירת האומר

13.                הנתבעות מכחישות את עצם קרות התאונה. לטענתן הן אינן אחראיות לאירוע , בין השאר משום היות התובעת מנויה ותיקה במועדון אשר הכירה את נהלי האימון, הגומיות ואופן האימון הבטיחותי הנדרש.

14.                המדריכה העבירה הוראות בטיחות בטרם ביצוע  כל תרגיל. הוראות אלו ניתנו באופן מפורט וברור.